לאחרונה סייעתי ללקוח שרכש מְנויֵי גיטהאב קופילוט לצוותי הפיתוח שלו ונתקל בבעיה: בתוך כמה ימים מתחילת החודש כבר ניצלו כמה מהמפתחות והמפתחים את כל הקצאת הבקשות שכלולות במנוי. כשההקצאה נוצלה, הועברו המשתמשים לתמחור חורג וחויבו 4 סנטים אמריקאיים על כל בקשה. איך קורה שמנוי חודשי שמשווק כ-Unlimited מגיע להוצאות לא צפויות כל כך מהר?

התשובה טמונה במושג שהוא ייחודי לקופילוט ושעד לאחרונה לא הוסבר היטב בדפי התמחור הראשיים שלהם: Premium Requests.

בקופילוט מתמחרים את השירות תוך הבדלה בין שני סוגים של בקשות ששולחים המשתמשים ל-AI: בקשות רגילות ובקשות פרמיום. ההבדל הוא בסוג מודל ה-LLM שבחרתם לשלוח אליו את הבקשה.

בקשות רגילות הן כאלה שיוצאות ל”מודֶלֶי הבית” של גיטהאב שמגיעים מ-OpenAI והם: GPT-4.1, GPT-4o, GPT-5 Mini וגם Raptor Mini של גיטהאב. הבקשות הרגילות האלה ניתנות ללא הגבלת כמות חודשית ואליהן מתכוונים אנשי השיווק שמדברים על Unlimited requests.

בקשות פרמיום, לעומת זאת, הן הבקשות שיוצאות לכל יתר המודלים ובהם מודלים של חברות שאינן בבעלות או בשיתוף פעולה עם מיקרוסופט, כמו Claude ו-Gemini לסוגיהם. בנוסף, המודלים החזקים יותר של OpenAI כמו GPT-5 ומעלה, גם הם כלולים בבקשות הפרמיום.

אני בספק אם תתפלאו לגלות שבקשות פרמיום לא כלולות בהבטחה ל-“Unlimited request”. לדוגמה, במנוי Business כלולות רק 300 בקשות פרמיום במחיר המנוי וכל בקשת פרמיום מעבר לכך מתומחרת באותם 4 סנטים לבקשה.

הנקודה החשובה ביותר לשים לב אליה בתמחור של בקשות פרמיום היא שבקשות למודלים מסוימים לא נספרות כבקשה בודדת אלא מוכפלות במכפיל קבוע שעבור מודלים מסוימים כמו Claude Opus 4.6 הוא 3 ועבור מודלים אחרים כמו Claude Opus 4.6 (fast mode) יכול להגיע אפילו לפי 30 (!)

אם יש דבר אחד שכדאי לכם לקחת מהפוסט שלי זה ההיכרות עם תעריפון המכפילים של בקשות פרמיום שקבור בדפי ה-Reference של קופילוט. אני מצרף כאן צילום מסך של תחילת הרשימה נכון להיום.

Github Copilot Model Multiplers (February 2026)

לסיכום, כשאתם באים לבחור ספק של שירותי Agentic Programming קחו בחשבון את האותיות הקטנות של מודל התמחור של כל אחד מהספקים שעל הפרק. תכנון מקדים יחסוך עלויות וימנע הפתעות לא נעימות.